תעודות

הפליטים היהודים – ניצולי מחנות הריכוז וההשמדה, הפרטיזנים שיצאו מהיערות, השורדים שעלו ממחבואים וממנהרות – היו רובם ככולם חסרי תעודות. רבים מפעילי הבריחה עשו את מלאכתם בהסתר תוך שימוש בזהויות בדויות. כדי לאפשר את תנועתם בדרכים ובגבולות היו כל אלה זקוקים לתעודות, המותאמות לזהויות שהודבקו להם. תנועת הבריחה הקימה מעבדות יצירתיות ויעילות שסיפקו תעודות מתאימות לניצולים ולפעילים כאחד.

מספר הפליט אבא גפן (ויינשטיין), שהיה למפקד הבריחה בזלצבורג:

"מפולני הפכתי ליווני ולמדו אותי לאמר 'קלימרה' ו'קליספירה'. מיווני הפכתי לפליט אוסטרי יליד איזור הכיבוש הבריטי. מזה הפכתי לאוסטרי יליד אזור הכיבוש האמריקני, ורק כשהגעתי לזלצבורג הפכתי, סוף סוף, למי שאני: פליט יהודי מפולין. לכל הזהויות היו לי, כמובן, תעודות מתאימות…".

 

דוגמאות של תעודות מזוייפות ומסמכים מוצפנים:

 


דרכון חוקי של אפרים דקל (אז: קרסנר)

דרכון מזויף של אפרים דקל – על שם ג'ק גורדון

דרכון מזויף של אפרים דקל – על שם מקס ברודי

דרכון מזויף של אפרים דקל – על שם אריה לסניק

מכתב כיסוי מאגודת מכבי-אש תל אביב, הבא להסוות את פעילותו של אפרים דקל (קרסנר) במסגרת הבריחה

מפת "החקלאות והתפתחותה", שהיא למעשה סכימה מוסוית של סיכום פעילות הבריחה יולי 1945 עד אוקטובר 1946