גפן אבא

ניצול שואה, מפקד ארגון "הבריחה" בזלצבורג במשך שנתיים.     

אבא גפן נולד כאבא ויינשטיין ב-1922 במריאמפול, ליטא, בנם הבכור של מאיר ויינשטיין, בעל חנות בדים, ורוחמה לבית רובינשטיין. לאבא היו 3 אחים: בנימין, יוסף ויהודה. אבא למד בגימנסיה העברית בעירו ולאחר סיום לימודיו התיכוניים החל ללמוד הנדסת בנין באוניברסיטה בקובנה. המשפחה התגוררה בעיירה סימנאס. כשנכנסו הגרמנים לקובנה ביוני 1941 היה אבא בחופשה מהלימודים, והלך ברגל לסימנאס להצטרף למשפחתו. באוגוסט 1941התחילו הגרמנים באקציות. אבא, אמו ושניים מאחיו עברו בשלום את האקציה הראשונה, אבל אביו והאח השני בנימין נרצחו. ב-12 בספטמבר 1941 רצחו הגרמנים את מרבית יהודי העיירה, כולל אימו ואחיו הקטן יהודה בן ה-11.

משפחת ויינשטיין לפני המלחמה

אבא ואחיו יוסף ברחו לכפרים ושרדו במשך שלוש שנים כשהם מתחבאים בבתי איכרים. במהלך השנים הללו עזר אבא לתריסר יהודים נוספים שברחו מגטו קובנה, מצא להם מקומות מסתור וסיפק להם אוכל. בזכות הרישום המדוייק שניהל, הוכרזו האיכרים שהצילו יהודים כ"חסידי אומות העולם". היומן שכתב בעברית באותה תקופה שמור במוזיאון "יד-ושם" והעתק נוסף שלו נמצא במוזיאון השואה בוושינגטון. ב29 ביולי 1944 שוחררו אבא ואחיו על ידי חיילים סובייטיים.

אבא גפן בתקופת המסתור

לאחר המלחמה נשאר אבא בליטא כשנה והצטרף לשירותי הביטחון הסובייטים (NKVD) כדי לנקום במשתפי הפעולה הליטאים. הוא הביא לתפיסתם ולהגלייתם לסיביר של איכרים שרצחו יהודים בסביבה בה הסתתר. בשל כך הצטברו עליו תלונות רבות מצד הליטאים, והרוסים החליטו לעצרו, אך הדבר נודע לו והוא ואחיו ברחו מליטא והגיעו באמצעות ארגון "הבריחה" לאוסטריה. באוסטריה הצטרף אבא ל"בריחה", ובמשך שנתיים כיהן כמפקד הארגון בזלצבורג. באותן שנים עברו דרך זלצבורג 120,000 פליטים יהודים. בזמן פעילותו בזלצבורג יצר קשרים מועילים עם שלטונות הצבא האמריקני, שהפכו את "הבריחה" בזלצבורג למוסד בעל סטאטוס רשמי ונתנו לאבא תעודה המכתירה אותו כיושב-ראש "ועד העזרה לפליטים יהודיים", הפועל כביכול במסגרת הצבא האמריקני. בתעודה הופיע תצלום שלו במדי צבא, דבר שהיה בעל חשיבות עצומה כיוון שהיווה עבורו ועבור פעילי "בריחה" אחרים אישור ללבישת מדים. בנוסף, העמיד הצבא לרשות אבא בניין מיוחד, שממנו התנהלה עבודת הפיקוח של "הבריחה" על מחנות הפליטים באזור הכיבוש האמריקני, ובדירתו הפרטית של אבא התקין הצבא קו טלפון צבאי, שאפשר קשר ישיר עם גרמניה ועם כל נקודה אחרת של "הבריחה" באירופה, שבה חנה הצבא האמריקני.

אבא גפן עם קבוצת קצינים אמריקנים

את אשתו, פרידה לבית שמולוביץ', נשא בזלצבורג, לאחר שפגש בה בין הפליטים שעברו דרך העיר. ב-1947, לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל, עלו אבא ופרידה ארצה והשתקעו בחיפה. שם נולדה ב1957 בתו הבכורה רוחמה.

אחרי שנתיים פנה אליו מי שהיה מפקדו ב-"בריחה" – אשר בן נתן – שהיה ראש המודיעין באירופה וגייס אותו לשליחות ברומא מטעם המוסד. אבא שהה באיטליה ארבע שנים, שמתוכן כיהן שנתיים בראש המוסד באיטליה. תוך כדי עבודתו למד באוניברסיטה וקיבל תואר של דוקטור למדעי המדינה. שם נולד בנו השני מאיר.

ב 1954 חזר ארצה והועבר על ידי המוסד למשרד החוץ. במהלך שירותו במשרד החוץ שירת כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל בלימה, פרו, ( 1956 -1958). במהלך שליחות זו נולד בנו השלישי יהודה. שליחותו הבאה של אבא הייתה בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, ארגנטינה, בה שירת כיועץ מדיני וממלא מקום לשגריר (1963 – 1967). משם המשיך לתפקיד של קונסול כללי בטורונטו, קנדה, עד 1971. שליחותו האחרונה בחו"ל הייתה כשגריר ישראל ברומניה (1977 – 1982). בנוסף על תפקידיו בחו"ל, מילא תפקידים מגוונים במשרד החוץ בארץ, ביניהם מנהל מחלקת קשרי תרבות ומדע ויועץ לשר החוץ יצחק שמיר.

כשפרש אבא לגמלאות הקים תנועה פוליטית – מפלגת הגמלאים. הוא התמודד בבחירות לכנסת ב-1988 וב-1992 והמשיך לעבוד כגמלאי במשרד החוץ ולשמש כעורך הכללי של "שנתון המסמכים הרשמיים" של משרד החוץ.

אבא ופרידה מתגוררים בירושלים. אבא, שחגג 90 בשנה זו (1912), ממשיך להיות פעיל בהרצאות ובכתיבת מאמרים בנושאים שונים. לפרידה ואבא 3 בנים, 9 נכדים ו-4 נינים.

ספריו:

  • "נעורים במסתור" (1980) – היומן שכתב במהלך שנות המסתור הספר ותורגם ל 5-שפות
  • "פורצי המחסומים" (1961) – על פעילותו בבריחה
  • "אשנב למסך הברזל" – על שהותו ברומניה
  • "חשבון נפש בדרך למדינה פלסטינאית" – על מאבקה של מדינת ישראל במשך השנים.