נצר יעקב

ניצול שואה, פעיל המוסד לעלייה ב'.    

יעקב נולד ב- 1923 בעיר קובל בפולין דאז (אוקראינה בהווה).הוא בן שני להוריו רחל ואברהם, אח לצבי, אשר וחנה. למד בגימנסיה "תרבות", שם למד עברית, גם בבית השפה המדוברת הייתה עברית.

בשנת 1939, לאחר פלישת הנאצים לפולין, בהיותו בן 16 שנים, נשלח ע"י הוריו לדוד במוסקבה, במטרה להצילו מידי הצוררים. בדרכו למוסקבה, גויס לצבא האדום. הוא שירת כחבלן, והשתתף בין השאר בקרבות על סטלינגראד. סיום המלחמה מצא אותו בשורות הצבא האדום בפולין. יעקב נסע לעיר הולדתו ומצא את בית המשפחה, אך לא נותר זכר למשפחתו. פרט לאחיו הבכור, צבי, שברח עוד קודם לכיבוש פולין על ידי הנאצים, היה יעקב היחיד במשפחה ששרד. הוא ידע על מקום מסתור בחצר הבית, שם הטמין אביו את רכוש המשפחה. שכן שהכירו אמר לו "פה רוצחים בשביל הרבה פחות…" יעקב עזב את המקום בלי הרכוש ולא שב אליו מעולם.

יעקב כחייל בצבא הרוסי במלחה'ע השנייה

יעקב ערק מהצבא האדום אך נתפס, נשפט ונאסר. אחיו צבי, שהיה מפעילי "הבריחה" שלח את צביה לובטקין, לימים, אשתו של אנטק צוקרמן (סגן מפקד מרד גטו ורשה), שהתחזתה לאשתו של יעקב. יעקב זכה לחופשה קצרה מהכלא אותה ניצל לבריחה מהמאסר. בעזרת רשת "הבריחה" הגיע לוורשה והועלה ע"י פעילי "הבריחה" על רכבת היוצאת מפולין, מחשש שייתפס. שעות ספורות לפני עזיבת הרכבת נפגשו צבי ויעקב בפעם הראשונה לאחר שלא התראו במשך כ- 9 שנים. צבי הגיע לפולין כשליח ארצישראלי של המוסד לעליה ב'.

יעקב (משמאל) ואחיו הבכור צבי

בנתיב בריחתו הגיע יעקב לבארי באיטליה ומשם למרסיי בצרפת. במרסי גויס לשירות עליה ב' במסגרת ה"הגנה". מפקדיו זיהו את בקיאותו בשפה העברית והציעו לו להצטרף לקורס "גדעונים" – האלחוטאים של עליה ב'. יעקב התגייס לשורות המוסד לעליה ב'.

בתום הקורס, נשלח יעקב לצוות אניית המעפילים "יהודה הלוי" שהייתה האנייה הראשונה שהעלתה מעפילים מצפון אפריקה (מרוקו). מפקד האניה היה ישראל חרקובסקי (חורב) משדות ים. במהלך ההפלגה, נודע ליעקב שישראל נשוי לאסתר, אחותה של חיה, אשת אחיו, צבי. כך גילו השניים שהם קרובי משפחה. הספינה נלכדה ע"י הבריטים מול חופי הארץ. המעפילים גורשו לקפריסין, אך יעקב ואנשי צוות אחרים הוסתרו ומולטו דרך נמל חיפה שאליו הובאה הספינה.

בהגיעו לארץ בסמוך לקום המדינה, התגייס יעקב לשורות חיל הים והיה ממקימיו. יעקב שירת בחיל הים עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1973. את שירותו בחיל עשה יעקב כאלקטרונאי בכיר והיה שותף, בין השאר, לקליטתן של הצוללות הראשונות בתחילת שנות ה- 60. בין השנים 1970-1968, נשלח לאיטליה כדי לקלוט את המכ"ם המיועד לספינות הטילים הראשונות של החיל.

לאחר פרישתו מצה"ל, נקרא ל"רפאל" ועבד שם עד לפטירתו. במסגרת עבודתו ברפאל היה בצוות שפיתח את תחום הלוחמה האלקטרונית ופיצח, לראשונה במערב, את סודותיהם של טילי הנ"מ הרוסיים. הצוות זכה על כך בפרס ביטחון ישראל.

בשנת 1953 נישא לרות לבית וכולדר, ונולדו להם שני ילדים: אבירם ורחל (ע"ש הוריו).

יעקב נפטר בשנת 1986, בהיותו בן 63 שנים. כל חייו עשה למען בטחון המדינה.

יעקב ואשתו רות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *